<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title><![CDATA[שיחות הרב על פרשת השבוע]]></title>
<link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157</link>
<description><![CDATA[<P align=center><IMG style="WIDTH: 529px; HEIGHT: 291px" alt="" align=middle src="_uploads/imagesgallery/rabbi.bmp" width=1095 height=595></P>
<P align=center>פרשת השבוע מבנש"ק הרה"צ רבי <STRONG>יעקב פינטו </STRONG>שליט"א</P>
<P align=center>
<DIV align=center>&nbsp;</DIV><IFRAME style="BORDER-BOTTOM: medium none; BORDER-LEFT: medium none; WIDTH: 450px; HEIGHT: 35px; OVERFLOW: hidden; BORDER-TOP: medium none; BORDER-RIGHT: medium none" src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http%3A%2F%2Fwww.pinto.org.il%2F%3FCategoryID%3D157&amp;layout=standard&amp;show_faces=false&amp;width=450&amp;action=like&amp;colorscheme=light&amp;height=35" frameBorder=0 allowTransparency scrolling=no></IFRAME>]]></description>
<lastBuildDate>Fri, 20 Aug 2010 13:51:38 -0200</lastBuildDate>
<item><title>דרשת שבת הגדול</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=574</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">בעומדנו ערב הפסח הבעל"ט עלינו לדעת כי אמנם מזכירים אנו את יציאת מצריים בכל השנה כולה, אך בימים אלו עת הגיע זמן גאולתנו אין בהם רק זכירה כי גם חזרה כביכול לזמן הגאולה ממש, חזרה שהופכת את הימים הללו לימי גאולה ממשיים המסוגלים לפדות את הכלל והפרט מכל צרותיהם ולהאיר דרכם לרווחה</div>]]></description><pubDate>Fri, 03 Apr 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=574</guid></item><item><title>הקדמה א לספר בראשית</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=354</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">מחזור חדש החל בקריאתנו את פרשיות השבוע, ספרה הראשון של הסדרה היהודית מתחיל בימים אלו. ספר בראשית עוסק בשאלות עמוקות הנוגעות למעשה הבריאה. כחומש הפותח את התורה כולה, כולל חלקו הראשון של ספר בראשית את כל תולדות האדם עד לכינון הברית בין הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו. לפיכך, ספר בראשית מסביר לא רק את הקשר בין עם ישראל והבורא, אלא גם את הקשר בין האלוקים ובין כל הבריאה </div>]]></description><pubDate>Sat, 25 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=354</guid></item><item><title>הקדמה ב לספר בראשית</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=355</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת בראשית פותחת פתח להרבה שאלות וחקירות, והרבה דיונים רחבים מני ים. כל אחד ברצונו לקנות ידיעה בעניין מעשה הבריאה, ולדעת מה למעלה ממנו. מה היה לפני בריאת העולם, ומה יהיה באחרית הימים. טבע האדם לקנות ידיעה במה שהיה בעבר ומה שיהיה בהווה ובעתיד. השאלה שיש לשאול למתבונן היא, מה תשנה העובדה שנדע את העבר, ולמאי נפקא מינה ידיעת ההווה, הרי העבר אין, ההווה הוא מציאות קיימת</div>]]></description><pubDate>Fri, 24 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=355</guid></item><item><title>פרשת אחרי מות</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=165</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כמה יפה וסמלי כי דווקא פרשת אחרי מות, היא הפרשה הסמוכה ביותר לערב חג החירות, וכמו להגיד לעם ישראל כי תיכף לפני ראותכם את נפלאות ה' במצרים ואת גאולתם שגאלם ביד רמה למען יעבדוהו באמונה, ידוע תדעו כי לעבודה זו יש תנאי בסיסי מקדים אשר בגינו תזכו לראות פני ה' ולעלות במדרגות האמונה והתורה, ותנאי זה הוא גם הכלי המחזיק אתכם ברום דרגתכם ומונע את התדרדרותכם לתהום הנשייה.</div>]]></description><pubDate>Fri, 23 Apr 2010 12:32:37 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=165</guid></item><item><title>פרשת אמור</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=172</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת אמור הינה פרשה מיוחדת אשר מציבה לאדם אתגר מבחן לקשר האישי שלו עם הבורא, אתגר זה נגלה מפירוש רש"י על פשר כפל המילים בפסוק – "אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אלהם", וביאר שהוא "להזהיר גדולים על הקטנים". בוודאי הרואה דברי רש"י מחפש את הסברם של הדברים, ותוהה על המניע שהביא את רש"י לפרש את מהותו של הפסוק כבא לצוות הגדולים כהוראת לקטנים.
</div>]]></description><pubDate>Fri, 30 Apr 2010 10:48:19 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=172</guid></item><item><title>פרשת בא מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=475</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרעה ועמו קבעו בעצם את האופן שבו ילמדו בני ישראל את האמונה שהם גרמו להרחיקה מהם, פרעה עשה את עבודת הרחקת האמונה בכוונה תחילה ובשיטות חכמות, הוא לא התנגש ישירות עם אמונתם, אלא בא בתחבולה ואמר להם: אינכם יכולים רק לעבוד את אלוקיכם ללא עסק במלאכה, עליכם לעסוק בתורה מחד ולעבוד בעבודת כפיים מאידך. דברים אלו נשמעים משכנעים למדיי, אך דרשו חז"ל כי "פרעה" מלשון "פה רע"</div>]]></description><pubDate>Fri, 30 Jan 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=475</guid></item><item><title>פרשת בא מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=149</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כשנתבונן בפסוק זה לכאורה נראה שהקב"ה סגר את הפתח לפרעה לעשות תשובה שהרי נאמר כי אני-הכבדתי את-לבו ואת לב עבדיו והרי ידוע שתמיד יש פתח לתשובה כפי שגם נפסק לגבי הנפש החוטאת 'יעשה תשובה ויתכפר לו' ורואים מכאן שכביכול נלקחה מפרעה זכות הבחירה לעשות תשובה אם כן מה הטענה כלפיו בזה שאומר שוב ושוב לא אשלח את בני ישראל? </div>]]></description><pubDate>Tue, 19 Jan 2010 11:53:23 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=149</guid></item><item><title>פרשת בהעלותך</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=242</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת בהעלותך מביעה את הבעלות של האדם למעשיו, עד שאפילו כאשר מתעסק בעניינים רוחניים ביותר, אדון הוא לאותם מעלות הנקראים על שמו. דבר זה נלמד מלשון התורה, באומרה "בהעלותך את הנרות", והלא משמעות קשה היא, שהרי דרך טבע האש כי עולה היא מאליה, ומהי השמעת הכתוב כי תפקידו של הכהן הגדול היה בהעלאתם של נרות המנורה?</div>]]></description><pubDate>Fri, 28 May 2010 12:52:07 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=242</guid></item><item><title>פרשת בהר</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=173</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">בספר "מגיד מישרים" מובא שאמר המגיד למרן רבי יוסף קארו זצ"ל בזה הלשון: כדי למיפק מההוא כיסופא בעי למיתי בההיא עלמא למתעסק בתורה ומצוות – לעבדה ולשמרה, ויכלון נהמא בלא כיסופא. כלומר: כדי לצאת מאותה בושה (שעלולה להיגרם לאדם אם יבוא לעולם הבא וירצה ליהנות בחינם מבלי שהשקיע על הנאתו), צריך לבוא לעולם הזה ולהתעסק בתורה ומצוות, ויאכלו לחם בלא בושה</div>]]></description><pubDate>Fri, 15 May 2009 11:04:42 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=173</guid></item><item><title>פרשת בחוקותי</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=126</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת בחוקותי עוסקת בחופש הבחירה שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם. תכלית בריאת העולם הוא להטיב לאדם עד אחריתו בעולם הזה. ולהנחיל לאדם חיי נצח. טובה וברכה, בעולם הזה ובעולם הבא, תפיסה זו מבוססת על עקרון חשוב ביהדות של שכר ועונש, בעבור כל העמל וכל יגיע הכפים יזכה לראות את פרי עמלו. בשיחה זו נבאר כיצד נשזרת לה הבחירה עם יסוד שכר ועונש</div>]]></description><pubDate>Thu, 22 May 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=126</guid></item><item><title>פרשת בחקותי</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=201</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת בחקותי חותמת היא את ספר ויקרא, ובחתימתה מחדדת היא את צורך האדם להתרגל לתורה ומצוות, עד שיהיו אלה כחלק בלתי נפרד מאישיותו.הדבר נראה כביכול כקשה להשגה, האם יכול האדם הגשמי להתדבק במצוות עד שכל טבעו יתמזג עימם, ויהא הולך מצד עצמו כל העת לכיוון הרוחני?הלא מאווי האדם מטבע הדברים סובבים בחייו סביב פעולות ומטרות רבות אשר אינם בהכרח רוחניים</div>]]></description><pubDate>Fri, 15 May 2009 11:06:37 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=201</guid></item><item><title>פרשת בלק מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=264</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הפרשה הקודמת מסיימת בפסוק "ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו", חודשים אחדים חנו בני ישראל בערבות מואב, ובסופם היה עליהם לחצות את הירדן ולכבוש את הארץ, כפי המתואר בספר יהושע. בחודשי המתנה אלו אירעו מאורעות שונים שהשפיעו על עם ישראל לאורך כל הדורות, וכל המאורעות הללו מתוארים מפרשת בלק ועד סופו של ספר דברים </div>]]></description><pubDate>Sun, 20 Jun 2010 19:17:47 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=264</guid></item><item><title>פרשת בלק מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=265</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אנו רואים שכאשר הגיעה שעת המבחן לחוסנו של ישראל, כל מאורעות הטבע שהיו שוברים את האומות החזקות ביותר, פסחו על ישראל והללו יצאו מהם מחוזקים ונישאים על נס. לא היה – אם כן, שום סיכוי ואף הקלוש ביותר לגבור על העם הנודד, אותו עם שעד לפני זמן לא רב היו עבדים מושפלים ומיוסרים, ואך פתאום נהפכו לבחירי העמים כולם, המפילים חיתתם על כל יושבי תבל</div>]]></description><pubDate>Sun, 20 Jun 2010 19:18:03 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=265</guid></item><item><title>פרשת במדבר</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=211</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת השבוע בתחילתה פותחת בסדר קניין תורה, היא מביאה את המתכונת המסודרת שעל ידי החזקתה יוכל האדם להתעלות ולמצות את התורה על פי מטרת בוראה.סדר זה מתחיל במילות התורה "במדבר סיני", וכבר ידוע וברור לכל יהודי מאמין, כי אין בתורת ישראל ולו אות או תג אחד שנכתבו ללא סיבה ומטרה. הן אמת כי לא הכל גלוי וידוע לפנינו משום קטנות דעתנו, אך גדולים כרבי עקיבא ידעו סודות אלו והבינו פשרם של תגים
</div>]]></description><pubDate>Fri, 14 May 2010 14:16:48 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=211</guid></item><item><title>פרשת בראשית מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=356</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">מידותיו של הקדוש ברוך הוא אינם דומות למידות בשר ודם. במידות האדם ישנה מידת הטוב וישנה מידת הרע, במידותיו של הקדוש ברוך הוא אין מידת טוב ורע. אצל מידת בשר ודם אתה מוצא מחשבה טובה, ומחשבה רעה, אתה מוצא עשיית חטא ובוא בזמן חרטה על החטא. אצל הבורא יתברך שמו לעד אין מחשבה תפיסה ביה כלל, ולכן אצל אדם מצאנו את עניין החרטה, אך אצל הקב"ה אין עניין של חרטה</div>]]></description><pubDate>Wed, 22 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=356</guid></item><item><title>פרשת בראשית מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=357</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">רבות ניתן לדבר מענייני פרשת בראשית המהווה בסיס לתורה כולה, אך כדאי שנביא כאן דברים שכתבתי בס"ד בספר "מעגלי יעקב" אודות פן מעניין שפחות דובר בו בספרי המפרשים, והוא שפתה של התורה הקדושה ומהותה המסמלת נתינת מענה לתהיות רבות שאינן בשליטת המדע, ואף שלפי האמת אין סותר המדע את התורה אלא אדרבא הולך הוא כל העת ומוכיח לספקנים את אמתיותה של תורתנו הקדושה</div>]]></description><pubDate>Tue, 21 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=357</guid></item><item><title>פרשת בראשית מאמר ג</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=657</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת בראשית היא יסודה של כל התורה כולה, ממילתה הראשונה הנדרשת באין ספור דרשות ופירושים, עד מילתה האחרונה מהווה בסיס לבריאה הגשמית והרוחנית כמו גם השילוב ביניהם. הפסוקים המדברים על האור והחושך הינם אחד הדברים הבסיסיים והקריטיים ביותר בחיי האדם</div>]]></description><pubDate>Fri, 16 Oct 2009 14:09:48 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=657</guid></item><item><title>פרשת בשלח מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=150</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">השבת אנו קוראים את אחת הפרשיות המרכזיות ביותר בתורה, פרשת בשלח הנקראת 'שבת שירה' היא אבן היסוד של כל אמונתנו, ושירת בני ישראל על הים היא השלהבת המפזרת את ניצוציה לכל יהודי באשר הוא מאז ועד עצם היום הזה. אנו יכולים לראות מידי יום אנשים שכלפי חוץ נראים כרחוקים מכל סממן יהודי, וכי הקשר שלהם עם יהדות אינו אלא קשר ביולוגי כפוי ומקרי</div>]]></description><pubDate>Thu, 01 Jan 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=150</guid></item><item><title>פרשת בשלח מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=509</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש - מוחלין לו, שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו. אמר רב יהודה אמר רב: אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון</div>]]></description><pubDate>Fri, 06 Feb 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=509</guid></item><item><title>פרשת דברים מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=293</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשה זו מתחילה בהתכנסות עם ישראל על פי ציוויו של משה, והמנהיג המסור רוצה לעורר את העם לתשובה באופן שהתקבלו הדברים על ליבם ולא יידחו. משה רבנו הבין שיש לעשות זאת בזהירות רבה, משום שטבעו של האדם שאינו אוהב לשמוע תוכחה, משום שבני האדם מעדיפים לייחס כישלונותיהם לאחרים ומטבעם אינם נוטים לקחת אחריות על דרכם הקלוקלת</div>]]></description><pubDate>Sun, 10 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=293</guid></item><item><title>פרשת דברים מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=294</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">במאמר זה ניתן סקירה קצרה על אותם יסודות יהודיים שעליהם מוכיח משה את בני ישראל ברמז, יסודות שהם מפתח הצלחתו ועלייתו של כל יהודי ויהודי בתקופות השונות, אלו מהווים את חוסנו של העם ואלו התכונות שיש בכוחן להושיע את הכלל ואת הפרט בכל מצוקותיהם, לימודם והפנמתם המעשית היא תשובת הדור למאורעות התקופה ולבלימת המאורעות הקשים הפוקדים את עם ישראל בכל מקום בעולם </div>]]></description><pubDate>Mon, 11 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=294</guid></item><item><title>פרשת האזינו מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=344</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">לא לחינם נסמך לימוד התורה למילות שירה חוזרות ונשנות, מכוון הוא הדבר להשמיענו את מעלתה של השירה והקשר בינה לבין לימוד תורתנו הקדושה. קשר זה הוא בלתי נפרד והכרחי להטמעת דברי התורה בלב האדם, וכדברי המהר"ל: "השירה שהיא שפת הנפש, קולה נשמע אףבעולמות העליונים, וכאשר מרננים הצדיקים באהליהם אז הם מוספים כוח וגבורה למעלה כי, ימין ה' עושה חיל, שמתעלה ימינו של הקב"ה עד </div>]]></description><pubDate>Fri, 10 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=344</guid></item><item><title>פרשת האזינו מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=345</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">משה רבנו רגע לפני מותו, המנהיג הגדול והעבד הנאמן של בוראו עומד להסתלק מן העולם ובליבו מקונן חשש, חשש על תורת ה' שזכה להורידה בעמל רב בהר סיני לעם ישראל, ועתה אומר משה: "אני בשר ודם למחר אני מת, אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם"ועל כן פותחת הפרשה ומעמידה עדים הקיימים לעד, אלו הם השמים והארץ שאם יקיימו ישראל את התורה והמצוות, אף הגפן תתן פריה</div>]]></description><pubDate>Thu, 09 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=345</guid></item><item><title>פרשת וארא מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=454</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כשפנינו לעתיד יש לנו להעצים הכרה זו, יש לנו לצאת מההבנה השטחית כי כוחנו הוא סוד הצלחתנו, עלינו לזעוק בכל עת ולהנחיל לבנינו ולצאצאינו כי "אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר", ובאופן זה וודאי כי שומר ישראל יפדנו מכל צרה וצוקה, ויצליח דרכנו מעתה ועד עולם, כשפסגת הצלחתנו תהיה בגילוי שכינתו יתברך במהרה בימנו אמן</div>]]></description><pubDate>Tue, 20 Jan 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=454</guid></item><item><title>פרשת וארא מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=459</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">ישנה הנהגה בסיסית בעולם והיא הנהגת מידת הדין, מכיוון שכל ירידתו של האדם לעולם היא למען לא יאכל בעולם האמת שכרו באופן שיהיה "נהמא דכיסופא" דהיינו: לחם חינם. ועל כן אם מידת ההנהגה הבסיסית הייתה מידת הרחמים, הרי שוב חוזר האדם ואוכל שכרו מתוך חסד, ומה הועילה בריאתו?! ומשום כך ברא הקב"ה את עולמו ביסוד הבריאה במידת הדין</div>]]></description><pubDate>Thu, 22 Jan 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=459</guid></item><item><title>פרשת וארא מאמר ג</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=684</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אכן כשמתבוננים בהתנהלות ממלכות ומדינות בעולם כולו לאורך כל ההיסטוריה, אין סוד בדבר כי האיש המייצג את המלך או דובר המדינה נבחר לא רק על פי כישוריו האינטלקטואלים כי גם ובעיקר על פי כושר ביטויו, בטחונו העצמי ורהיטות לשונו</div>]]></description><pubDate>Fri, 15 Jan 2010 09:35:37 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=684</guid></item><item><title>פרשת ואתחנן מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=304</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת ואתחנן מתחילה בנקודת זמן סוף הנהגתו של משה רבינו ע"ה, לאחר שהמנהיג הגדול לחם את מלחמת סיחון ועוג, לאחר שחילק שטחים לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה, ומינה את יהושע במקומו, וציווה לו להיות חזק ואמיץ לקראת המלחמה עם ל"א המלכים, כעת, ניגש משה להתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיבטל מעליו את הגזרה הקשה שלא יכנס לארץ ישראל</div>]]></description><pubDate>Wed, 13 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=304</guid></item><item><title>פרשת ואתחנן מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=305</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">יוצאים אנו מימים קשים מאוד של ימי בין המצרים ותשעה באב, ודרך שבת נחמו עוברים אנו אל מסלול ההתקרבות שלנו לבורא עולם, מסלול שיעבור דרך אמירת סליחות ותחינות בימי אלול ובימי הדין והרחמים, עד שנגיע מלאי אמונה והתקרבות לחגים הגדולים הבאים עלינו לטובה, חגים המסמלים יותר מכל את השמחה הגדולה בהיותנו בחירי האלוקים בורא העולם</div>]]></description><pubDate>Thu, 14 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=305</guid></item><item><title>פרשת וזאת הברכה</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=353</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשה זו היא פרשה אחרונה של חמישה חומשי תורה, ובפרשה זו אנו מזכירים פסוק הנאמר והנכתב בכל מקום של תורה ותפילה בעולם כולו. פסוק שמסמל משהו שכדאי לנו לעיין בו בשבת זו. הפסוק הנזכר פעמים רבות כל כך הוא: "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", זהו פסוק מוכר מאוד, אך רבים אינם שמים ליבם לתהיות שמעלה פסוק זה</div>]]></description><pubDate>Thu, 16 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=353</guid></item><item><title>פרשת ויגש</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=145</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">יהודה ניגש ליוסף ודיבר איתו קשות ואפילו דימה את יוסף לפרעה מלך מצרים= 'כי כמוך כפרעה', ורש"י בפירושו, מה פרעה גוזר ואינו מקיים מבטיח ואינו עושה אף אתה כן, גוזר ואינך מקיים, ואפשר להסביר את דברי רש"י, פרעה מלך מצרים אמר ליוסף 'רק הכיסא אגדל ממך' (פר' מא'-מ') ובכל זאת הפר גזרתו כאשר ראה שאין לו יותר תועלת ביוסף ובבני ישראל, כך גם אתה גוזר ואינך מקיים ולא עומד על דיבורך.</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:48:58 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=145</guid></item><item><title>פרשת ויגש מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=436</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הימים קשים הם, אלו הם ימים שמחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, עם ישראל בארצו שרוי במתח וחרדה, כמיליון יהודים ספונים במקלטים ובחדרי ביטחון, וחיילנו מחרפים את נפשם בניסיון להכניע את אויבינו שאינם מרפים מטיווח ערינו
</div>]]></description><pubDate>Thu, 01 Jan 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=436</guid></item><item><title>פרשת ויגש מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=674</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה בסוף פרשתנו מונה התורה הקדושה את שמות בני ישראל הבאים מצרימה, ומיד כאשר קוראים פסוקים אלו עולה וצף לו הזיכרון כי עוד תמנה התורה שוב את שמות בני ישראל בפרשת שמות, וכיוון שיודעים אנו כי אין בתורה הקדושה ולו אות אחת מיותרת, נשאלת השאלה בדבר כפילותם של דברים, ומהו פשר ההדגשה של אותם שמות בני ישראל הבאים מצרימה</div>]]></description><pubDate>Fri, 25 Dec 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=674</guid></item><item><title>פרשת ויחי מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=440</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">גם התקופה הנוכחית, היא חלק מאותם תקופות, בהן עם ישראל אינו יושב שליו באדמתו, פעם נאנק הוא בצפון הארץ ופעם בדרומו, לעתים רבות במרכז ובירושלים עיר בירתנו נשרפים חיים אנשים, נשים וילדים בדרכם לביתם, ובימים אלו ממש חיילנו הצעירים מסכנים את חייהם בהשתדלותם להגן על עם ישראל בארצו. זהו מהלך התקופה, זהו חלק התיקון הנוכחי של עם ישראל כלפי עצמו וכלפי העולם כולו,</div>]]></description><pubDate>Tue, 06 Jan 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=440</guid></item><item><title>פרשת ויחי מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=146</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">תחילת התיקון של גלות מצרים היתה אצל האבות הקדושים, שהם סללו את הדרך לבני ישראל העתידים לרדת מצרימה, שחלילה לא ישקעו בטומאת ארץ מצרים שהיא ערות הארץ, וכידוע שהמצרים היו שטופי זימה, ואילולי עזרת האבות הקדושים היו בני ישראל נופלים ח"ו באותם קליפות, ולא היו יכולים להיחלץ משם, כך הכניעו האבות מקצת תוקף הקליפות וסללו מקום ודרך לבני ישראל לצאת בשלום, ומכוח זה היו גדורים שם בעריות. </div>]]></description><pubDate>Tue, 29 Dec 2009 09:28:23 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=146</guid></item><item><title>פרשת ויחי מאמר ג</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=678</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה כל יהודי במשך ההיסטוריה כולה מייחל ומצפה יום יום ליום הגדול – יום הגאולה. גאולת ישראל לעתיד לבוא הייתה ועודנה הכלי המרכזי במוטיבציה של העם היהודי לאורך כל הדורות. יודע העם כי הגלות היא מקור צרותיו וסבלותיו ויודע גם באמונתו כי הגאולה הינה השער הגדול לחירות אמיתית – חירותו של העם, חירותה של התורה הקדושה</div>]]></description><pubDate>Tue, 29 Dec 2009 10:32:53 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=678</guid></item><item><title>פרשת ויחי מאמר ד</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=679</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">יעקב אבינו מראה לנו כי עיקר הירידה של האדם העובד את ה' היא שאננותו וביטחונו לבל יארע לו דבר, יעקב מגלה לנו כי לפי האמת יכול אדם לגור במקום תורה ולרדת ירידה רוחנית גדולה, ומאידך יכול הוא לגור במקום טומאה ולהגיע לפסגת הקדושה, והכל הוא ביסוד אחד – התבוננות
</div>]]></description><pubDate>Thu, 31 Dec 2009 12:14:29 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=679</guid></item><item><title>פרשת וילך</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=343</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">בימים אלו, ימי התשובה והסליחה, ימים שעליהם נאמר "אני לדודי ודודי לי", באה פרשתנו ונותנת כיוון חשיבה לאדם התמה מדוע למרות היותם של ימים אלו מסוגלים כל כך לתשובה, עדיין יש קושי עצום בתשובה שלמה, עדיין קשה מאוד לאדם להשתחרר ממעשיו ומחטאיו ולשוב לאביו שבשמים? מה המחשבה הפסיכולוגית העומדת מאחורי העקשות לכאורה לפתוח דף חדש כבר בהזדמנות הכל כך נדירה הזאת שבאה אחת לשנה?</div>]]></description><pubDate>Thu, 02 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=343</guid></item><item><title>פרשת ויצא</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=127</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">ידועים הדברים, כי חייו של האדם, רצופים עליות ומורדות. לצערינו, ישנן פעמים שבהן אדם נמצא במצב של ירידה ברמת האמונה וברמת לימוד התורה שלו. פעמים רבות גם מתלווה לכך ירידה במעשים הטובים שהוא עושה. כלומר הירידה ניכרת גם במצבו הרוחני של האדם וגם במצבו הגשמי. בשיחה זו נבאר כי לירידת האדם משמעות התורמת לעלייתו אם רק יתבונן לעומקם של דברים</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:50:41 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=127</guid></item><item><title>פרשת ויצא</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=141</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פעמים רבות בעלי תשובה מגלים את ההתעוררות לתשובה ואת כוחה של תורה דווקא במקום טומאה. אדם שמגיע לדיוטא תחתונה מקום שיש בו כל כך טומאה, לבסוף נפשו היהודית קצה ונמאסת בכך. כמה וכמה בני טובים ירדו לאמריקה הגדולה למלא את תאוותם שעליהם חלמו שנים רבות ודווקא בירידתם שם במקור התאוות, נגלים להם דרכי התשובה והשגחתו יתברך ומתעוררים לתשובה שלימה.</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:49:38 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=141</guid></item><item><title>פרשת ויצא מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=386</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשה זו פותחת ביציאתו הגדולה של יעקב אבינו מבאר שבע. לא קלה זאת היציאה מבאר שבע שהיה מקום תפארתה של תורה ומרכז עולם התורה שבישיבת שם ועבר. יציאה זו ממקום התורה עושה – כדברי רש"י – רושם על המקום ממנו יצא הצדיקאך נראה כי רושם שמשאירה היציאה הזאת, אינה רושם שנשאר חקוק רק בבני העיר. רושמה של היציאה משפיע אף על הצדיק עצמו, ובוודאי כאשר פני הצדיק לכיוון ארץ כחרן </div>]]></description><pubDate>Thu, 27 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=386</guid></item><item><title>פרשת ויצא מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=393</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כאשר מבין אדם את משמעות הדבר, הוא יידע כי למרות מצבו הרוחני המתדרדר, לא רק שעדיין לא ננעלה בפניו הדלת לשוב בתשובה, אלא שיכול הוא לנצל את אותה ירידה רוחנית דווקא לעלייה גדולה עוד יותר ממי שלא חטא, וזוהי הזדמנות עצומה ונפלאה לכל בר דעת בייחוד בזמנים אלו של עקבתא דמשיחא, ויש לך אדם שקונה עולמו בשעה אחת</div>]]></description><pubDate>Tue, 02 Dec 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=393</guid></item><item><title>פרשת ויקהל</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=156</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת ויקהל עוסקת בדברים הנמצאים ברומו של עולם מבחינת השגת האנושי, ואמנם אין האדם מסוגל לרדת בעומק דעתו ולהשיג כל העת את ההיגיון האלוקי העומד מאחורי הוראת מצוותיו, אך בכוח האמונה הבסיסית והשורשית יכול האיש השומר והדבק במצוות אלו, לזכות באור ובברכה הנולדים מן מצוות ה' והגיוניותם האלוקיים.</div>]]></description><pubDate>Fri, 12 Mar 2010 12:52:29 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=156</guid></item><item><title>פרשת ויקרא</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=159</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">יסוד  מוסר גדול מאוד הוא לבני האדם, כי מרוב אשר רגילים הם לקרא את פרשיות השבוע מידי שבת בשבתו, מתפשטת לעתים הרגשת ההרגל במילותיה ואותיותיה של תורה, עד שהאדם הרגיל אינו חש שבכל תיבה ותיבה שמזכיר בטעמיה ודקדוקיה טמונים סודות גדולים ונעלים מדרגות הקדושה הגדולות ביותר, ובחוסר רגישות זו עובר הוא אף בתפילתו על מילות התפילה כדבר שבשגרה, וכנאמר "כרום זולות לבני אדם"</div>]]></description><pubDate>Fri, 19 Mar 2010 12:55:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=159</guid></item><item><title>פרשת וירא מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=374</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">יש לנו להבין מהו בכלל המושג "חסד", בדרך כלל כי נחשוב לעצמנו וניתן כמה דוגמאות למידת החסד נתפוס את האובייקט שאיתו גומלים אנו חסד כאדם אף כי אינו איש עני ומסכן אך "חסר" משהו שלנו יש כדי להשלימו דוגמא קבלן גדול הזקוק כרגע להלואה חד פעמית על מנת להציל עסק גדול שהחל בו כרגע "חסר" הוא סכום מסוים אף כי בעוד שבוע יכפיל את הונו פי כמה וכמה כרגע חסר הוא בדבר שאני יכול להשלימו</div>]]></description><pubDate>Fri, 14 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=374</guid></item><item><title>פרשת וירא מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=377</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">גמילות חסדים הוא אחד משלשה דברים שעליהם בעולם עומד, וכדברי התנא באבות האומר: "שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים". ובשלושה דברים גדולה גמילות-חסדים יותר מן הצדקה - צדקה בממונו, גמילות-חסדים בין בממונו בין בגופו, צדקה לעניים, גמילות-חסדים בין לעניים בין לעשירים; צדקה לחיים, גמילות-חסדים בין לחיים בין</div>]]></description><pubDate>Thu, 13 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=377</guid></item><item><title>פרשת וישב </title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=411</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">לא תמיד תוצאת הקנאה והשנאה בין האחים באה לידי ביטוי בגילם הרך, לא תמיד יודעים אנו לייחס מעידה ומשבר אצל ילד לקנאתו באחיו, אך תמיד תהיה השלכה להעדפת הורה בן בין הבנים, השלכה זו תהיה הן במהלך הרוחני של האדם והן בהתנהלותו בחייו, ועל כן, יש לנו כהורים לדעת כי האחריות הינה בראש ובראשונה עלינו, ולעולם אין לאב לתת ביטוי לאהבתו היתירה לאחד מן האחים ואפילו בדבר מועט</div>]]></description><pubDate>Mon, 15 Dec 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=411</guid></item><item><title>פרשת וישב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=143</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">"לרעות", הוא לשון ריעות להתחבר התחברות עם השכינה. השבטים לקחו ברצינות לתשומת ליבם את חלומותיו של יוסף הצדיק. על כן בתחילה היה עליהם ללכת באחדות של אחים רעים אחד לשני וע"י זה יכולים הם להתחבר אל השכינה, "צאן אביהם" כידוע הצאן הולך אחרי המנהיג, בני יעקב שבטי י-ה היו קדושים וטהורים כל מעשיהם והנהגותיהם היה על פי דעת תורה. </div>]]></description><pubDate>Fri, 11 Dec 2009 12:06:11 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=143</guid></item><item><title>פרשת וישב מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=668</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה פרשת השבוע פותחת ברצונו של יעקב לישב בשלווה על מנת ללמוד תורה, אך למרות כל סבלו במשך חייו, גם תורתו בזקנותו לא הייתה בשלוות נפש שכן כתב רש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה , קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה, אומר להם הקב"ה, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה"</div>]]></description><pubDate>Fri, 11 Dec 2009 13:24:04 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=668</guid></item><item><title>פרשת וישלח</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=406</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">יעקב אבינו כלל לא חשש מאותם רגעי הפגישה עם עשיו הרשע, יעקב שם ליבו על העתיד, הוא חשש דווקא מן החיבוק שחיבקו עשיו הרשע, כי ידע שעוד יבוא יום שבני עשיו הלא היא אומת אדום, ירצו להשמיד את ישראל, ואמנם אם רק ירצו להשמידם בגוף לזה לא חשש שהרי בזה ייחודם של ישראל יישאר ביחס לאומות ותעמוד להם זכות אבותם לעד</div>]]></description><pubDate>Mon, 08 Dec 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=406</guid></item><item><title>פרשת וישלח</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=142</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">לפני כניסת יעקב ומשפחתו לארץ ישראל, יעקב שולח מלאכים לפני עשו שידברו אל ליבו שישכח את מה שקרא ואת גנבת הברכות. יעקב אומר לעשו אל תדאג ברכות אבי לא נתקיימו כלל אם לבן גרתי ומי כמוך יודע מי הוא לבן שאיתו אי אפשר להתקדם כלל, היכן ברכות אבי? מה הבאתי אחרי עשרים שנות גלות? שור וחמור צאן ועבד! הרי ברכת אבי היתה: "ויתן לך האלהים מטל השמים", "ומשמני הארץ", "יעבדוך עמים" </div>]]></description><pubDate>Sun, 29 Nov 2009 09:16:15 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=142</guid></item><item><title>פרשת חוקת</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=133</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">עלינו לזכור כי חוקת התורה, ובתוכה מצוות 'פרה אדומה', ניתנה במעמד הר סיני בשעה שבני ישראל חטאו ב'חטא העגל'. אך מה היא חוקה? חכמים אשר התחבטו בשאלת 'טעמי המצוות' חיפשו ומצאו טעמים וסיבות לקיומן של מצוות רבות. אולם, מספר מצוות, ובתוכן מצות 'שעטנז' ומצוות 'פרה אדומה' נותרו חסרות טעם, שרירותיות שקיומן מחויב כי זהו רצון האל, לשון אחר – מצוות חוקה.
</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:50:17 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=133</guid></item><item><title>פרשת חוקת מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=257</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כבני אנוש המיוחדים ביכולות שכליות מגוונות, פרשת חוקת מעוררת בנו אי נוחות מסוימת, פתאום ניטלת מאיתנו היכולת לחשב חשבונות ולשטוח הסברים, האדם עומד מול ציווי מחייב מצד אחד, אך נטול הבנה בסיסית למהותו של החיוב, ויותר מכך נטול סיכוי להבנה כלשהיא בדבר כוונת המֶצָווה, אינה דומה מצווה זו למצוות רבות, בהם האדם מסוגל להביא את עצמו לכדי עשייה מכוח קירובה של המצווה להיגיון האנושי</div>]]></description><pubDate>Sun, 20 Jun 2010 19:17:18 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=257</guid></item><item><title>פרשת חוקת מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=260</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">המעיין במצוות הקרבנות שבתורה, וחוזר ומעיין בדברי פרשתנו, יכול להבחין בהבדל הניכר לעין כבר בראשית הפרשה, כי בעוד שכל הקרבנות יש להביאם ממין זכר, שונה פרה אדומה שהיא ממין נקיבה, וכבר עמד על זה המדרש ולבאר את העניין המשיל משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמר המלך תבוא אמו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל</div>]]></description><pubDate>Sun, 20 Jun 2010 19:17:33 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=260</guid></item><item><title>פרשת חיי שרה מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=379</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">התקדשות היא עילוי של דרגת הגוף לדרגה רוחנית גבוהה יותר. ככל שמשיל האדם מעצמו קליפות גשמיות ומלביש תחתם רבדים רוחניים, כך נעשה הוא קדוש ומעולה יותר. ומובן מאליו, כי בדרך להתקדשות יש לאדם להתרומם מעל גשמיותו – אף המותרת מצד דין תורה, מאחר ואין המדובר כאן באסור ובמותר, אלא במכלול הדברים הנכנסים תחת כותרת אחת: גשמיות</div>]]></description><pubDate>Wed, 19 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=379</guid></item><item><title>פרשת חיי שרה מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=380</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת חיי שרה מגוללת בעיננו דמויות צדיקים וחסידים, דמותם של אב, אם, ובן צדיק וטהור. הפרשה מתחילה בדמותה של שרה אימנו וכבר בפסוק הראשון מעידה התורה כי הייתה צדקת זו שלמה במידותיה ובמעשיה, כנאמר: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה", ופירש רש"י: "שני חיי שרה – כולן שוין לטובה"</div>]]></description><pubDate>Thu, 20 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=380</guid></item><item><title>פרשת יתרו מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=151</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">שמועתו של יתרו, אינה שמועת התפעלות בלבד, שמועתו הייתה תפנית חשיבה מכוח עבודתו העצמית לאורך כל השנים. יתרו היה היה 'רבם' של עובדי עבודה זרה, אך גם בעודו מנהיג את הבריות לעבודת האלילים, לא עשה זאת כי אם מתוך ההבנה שזו היא האמת המוחלטת, ובכל עת חקר ובדק לדעת אם האמת, זו שהוא תופס בה, או שמא יש אמת עמוקה יותר, עליונה יותר וישרה יותר. </div>]]></description><pubDate>Sun, 08 Feb 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=151</guid></item><item><title>פרשת יתרו מאמר ב - מאמר עשרת הדברות</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=689</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה פרשת השבוע פרשת יתרו, נתפסת כפרשה מיוחדת במינה, הכוללת בתוכה את קבלת התורה ומסירת עשרת הדיברות לעם ישראל, לאחר יציאתו ממצרים.ואמנם בהתבוננות בעומקם של עשרת הדיברות נראה כי אכן מהווים הם שורש לכל התורה כולה, ותרי"ג מצוות כלולים כולן בתוך עשרה דברות אלו.
</div>]]></description><pubDate>Wed, 03 Feb 2010 10:22:07 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=689</guid></item><item><title>פרשת יתרו מאמר ג</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=690</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כמובן שכל הקורא פסוק זה, מיד שותף הוא לתמיהת רבותינו הקדושים על לשון "רואים את הקולות", הכיצד דבר השייך לחוש השמיעה מיוחס בכתוב לחוש הראייה, הלא הקולות הללו אמורים היו להישמע ולא להיראות ומדוע נכתב לשון ראייה במקום לשון שמיעה</div>]]></description><pubDate>Fri, 05 Feb 2010 13:08:42 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=690</guid></item><item><title>פרשת כי תבוא</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=136</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">יש להבין למה עמוני ומואבי הם כל כך גרועים שאסור להם לבוא בקהל ה', ואילו המצרים כן מותרים? למה המצרים פחות גורעים מן המואבי והעמוני? האם שכחנו לרגע מה מצריים עוללה לבני ישראל בדרכם החוצה מן השעבוד? האם שכחנו את העבדות הקשה, את ההרג וההתנכלות, את עשרת המכות וקריעת הים? כך, פתע פתאום נהפכו המצרים ל"צדיקים", ונשכחו מעלליהם?</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:49:53 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=136</guid></item><item><title>פרשת כי תבוא מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=337</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">דווקא בימים אלו שבו ניתנה לאדם היזדמנות פז לנקות נשמתו ללא ייסורי שאול, עליו להשתדל בכל כוחו להימנע מכל עבירה ולקיים עוד מצוה ככל שתזדמן לו. ואל יאמר היאך אקיים מצוה פלונית או אלמונית הלא בכל מקרה עבירות רבות אני עושה בחיי היום יום, כי כבר אמרו ששכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה, דהיינו, החשבון מדוקדק הוא ועל כל מצוה או הימנעות מעבירה מקבל האדם שכר ומתעלה בקשרו עם בוראו</div>]]></description><pubDate>Fri, 19 Sep 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=337</guid></item><item><title>פרשת כי תבוא מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=338</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">מצות ביכורים המובאת בפרשה זו, מלמדת את הבסיס לכל דבר שבאמונה. היא מלמדת שכאשר יורד אדם לשדהו ורואה אשכול שביכרה, מיד עוטף אותה ומיעד אותה לבית המקדש, ועל ידי כך יורדת גאוותו העלולה להביא מחשבה כי כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אדם זה מוקיר טובה כביכול לבוראו על שזיכה אותו בכל הטוב הנתון לו.וכאשר אין האדם מלמד עצמו להוקיר טובה, הרי הוא מגיע אף לידי כפירה אמונית</div>]]></description><pubDate>Thu, 18 Sep 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=338</guid></item><item><title>פרשת כי תצא</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=135</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">בפרשת השבוע, פרשת "כי תצא" נאמר, "כי- תצא למלחמה על- איביך ונתנו ד' אלהיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת- תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה. והבאתה אל- תוך ביתך, וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה. והסירה את-שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את- אביה ואת- אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלת והיתה לך לאשה". </div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:50:01 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=135</guid></item><item><title>פרשת כי תצא מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=329</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">מסופר על אלכסנדר מוקדון שלאחר שחזר ממלחמותיו הקשות, התגאה בפני אריסטו על הצלחתו הגדולה במלחמה. אמר לו אריסטו, דע לך שאת המלחמה הקשה עדיין לא עברת, שזו מלחמת היצר, מלחמה שבא אתה נבדק אם מייחס אתה את נצחונותיך לעצמך, לכישורך ולכבודך ולא לכבודו יתברך, או שתדע שהטובות והרעות ממנו יתברך ואנחנו עושים רק את ההשתדלות</div>]]></description><pubDate>Wed, 20 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=329</guid></item><item><title>פרשת כי תצא מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=330</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת כי תצא מדברת על יציאה למלחמה ועמידת החיילים בניסיון, ואמרו חז"ל כי דרשת הפסוק מורה על מלחמת היצרים שבאדם, ומתפרשות המילים "כי תצא למלחמה על אויבך", דהיינו מלחמת האדם באויבו האמיתי, הוא השטן הוא יצר הרע העומד על ימינו כל שעה לשטנו, וכאשר כבר יוצא אדם למלחמה עם שטן זה, כאשר אינו נתפס באדישות, אזי מבטיח הקדוש ברוך הוא כי ייתנו בידיך ככתוב "ונתנו ה' אלהיך בידך"</div>]]></description><pubDate>Thu, 21 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=330</guid></item><item><title>פרשת כי תשא מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=155</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשה זו עוסקת באחד המאורעות הקשים ביותר שהיו בהיסטוריה היהודית. עם ה' היוצא ממצרים באותות ומופתים, דורש עד כדי איום על חיי אהרון, כי יעשה להם אלוקים אשר ילכו לפניו, וזאת בשל טעות בחשבון השעות שהבטיח להם משה על זמן רדתו, וכאשר איחר שש שעות על פי טעותם, נכנעו למראה השטן שהראה להם דמות חשך וערבוביא עד שדימו כי ודאי מת משה, ומיד נקהל העם על אהרון בדרישת מעשה האלוקים.</div>]]></description><pubDate>Fri, 05 Mar 2010 01:19:43 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=155</guid></item><item><title>פרשת כי תשא מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=556</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">נראה שעניינם של מעות זכר למחצית השקל הם בעצם זירוז למצוות הצדקה, ומעלתה היתירה נלמדת אף מהמשך הכתוב בפרשתנו שבו אומר הקדוש ברוך הוא למשה "ולקחת את-כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אותו על-עבודת אהל מועד והיה לבני ישראל לזיכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם". ונקרא כסף הנתרם "כסף כיפורים" הוי אומר, כסף המכפר על נפשו של אדם</div>]]></description><pubDate>Fri, 05 Mar 2010 01:19:18 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=556</guid></item><item><title>פרשת לך לך מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=366</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">השפעת החברה הרעה היא לעיתים מודעת ובדרך כלל אינה מודעת. זה כוחה של החברה שהיא קובעת נורמות, ובלא לשכנע באופן ישיר היא משפיעה על אורחות המחשבה והחיים. לעיתים אנשים אינם מודעים להשפעה העצומה של החברה. הם רגילים לייחס חשיבות למי שמדבר עימם ומשכנע אותם, אבל להשפעה הסביבתית אינם שמים לב. והאמת שבדרך כלל השפעת החברה היא המשמעותית ביותר</div>]]></description><pubDate>Fri, 07 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=366</guid></item><item><title>פרשת לך לך מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=369</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פלא פלאים לראות את ציוויו של הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו האומר "לך לך מארצך", ואת פירוש המפרשים כי ציווי זה "להנאתך ולטובתך הוא", וכי פירוש זה למה לי, והלא עצם בקשת ה' רצון מאדם וודאי היא להנאתו ולטובתו ומה ההדגשה לומר זאת כאן?
</div>]]></description><pubDate>Thu, 06 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=369</guid></item><item><title>פרשת מטות מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=287</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">ראוי לכל איש מישראל ובייחוד למנהיגי העם בפרט בימים אלו, לעצור רגע קט ולהתבונן בלקחי פרשת השבוע המלמדים שיעור באתיקה ציבורית. בעולם בו הבטחות ושבועות מרבים להישמע ורחוקים מלהתקיים, ניטל יתרון דיבורו של האדם ונהפך לחיסרון, אנו נעשים סקפטיים לגבי הבטחות מנהיגים ופוליטיקאים מכיוון שהבטחות מקושרות לאינטרס אישי רגעי שכאשר ישתנה אופיו תופר אף הבטחתו של אותו מנהיג</div>]]></description><pubDate>Thu, 14 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=287</guid></item><item><title>פרשת מטות מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=288</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת השבוע – פרשת מטות, מגיעה אחרי סדרה של מאורעות קשים, אשר שורש אחד לכולם, שורש שנמצא בכוח האדם האנושי ביתרונו על שאר הבריות – כוח המדבר. פרשת קללות בלעם התחילה מפיו המקלל, גם פרשת זמרי בן סלוא מחלל שם שמים התחילה מפיו המלגלג על משה ונישואיו עם בת יתרו, ובעצם, ניתן לומר כי תחילת חטאו של אדם היא בפה</div>]]></description><pubDate>Wed, 13 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=288</guid></item><item><title>פרשת מסעי מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=289</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">העולם עובר שינויים, דור הולך ודור בא, עמים קמו והתנדפו כלא היו, תרבויות התפתחו ונעלמו, מלחמות אין סוף שינו פעם אחר פעם את פני ההיסטוריה, ואילו אלו אשר חיו כאן אך לפני כמה מאות שנים - היו קמים זה עתה לתחייה, לא היו מזהים את אותו העולם שעזבו, ואף את שפתו לא יהיו מסוגלים להבין.רק אומה אחת, קטנה ובודדה, הייתה בעבר הרחוק ביותר ועדיין הינה, רק תרבות אחת עתיקת יומין שרדה </div>]]></description><pubDate>Thu, 07 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=289</guid></item><item><title>פרשת מסעי מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=290</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">לא קלים חיי האדם הכלכליים, יהיו שיאמרו כי הביטוי "לא קלים" לשון המעטה הוא, בתקופתנו אין מי שלא יבינם, התקופה קשה היא מנשוא, משבר כלכלי עולמי מרחף מעל ראשינו, אנשים וחברות משגשגות מוצאים את עצמם לפתע כחסרי כל, מעוטי היכולת מתמודדים עם בעיות כבדים מנשוא, והעולם המשופע תוהה ומבולבל, העתיד לוטה בערפל, והעבר נראה אך כזיכרון וחלום טוב שחלף ועבר מן העולם</div>]]></description><pubDate>Wed, 06 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=290</guid></item><item><title>פרשת מצורע</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=164</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת מצורע מחדדת את ההבדל המרכזי בין האדם לשאר הבריאה, הבדל זה נעוץ באיבר אחד משמעותי בגוף האדם אשר דומה שבלעדיו אין לך מי אשר לא יזכה לאור הגנוז הרוחני הענוג ביותר, אך בד בבד חסרונו מוריד את דרגת האדם מדרגתו הנוכחית שעל ידה יכול להתעלות עד פסגתו כפי שהשיגה משה רבינו ע"ה. להבנת הדברים יש להקדים ד' בחינות  בבריאה והם: דומם, צומח, חי, מדבר. </div>]]></description><pubDate>Fri, 16 Apr 2010 00:03:57 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=164</guid></item><item><title>פרשת מקץ מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=419</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כיהודים מאמינים, יש לנו אף בימים אלו להדליק את נר האמונה ולהבעיר את ליבם של אחינו ישראל בכל מקום שהם לתורה וליראת ה' טהורה, זאת נעשה ללא התגרות מיותרת באומות העולם, ובוודאי לא על ידי מלחמות בתוכנו, אנו יש לנו ללמוד מעלייתו של יוסף הצדיק לגדולה, וזאת למרות שמינויו לשליט נעשה על ידי המלך המצרי שהיה מלכם של העם אשר – בלשון המעטה – לא אהד את ישראל</div>]]></description><pubDate>Tue, 23 Dec 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=419</guid></item><item><title>פרשת מקץ מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=671</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">שני חלומות חלם מלך מצריים ורוחו נפעמה, ואת שניהם ניסו חרטומי מצריים וחכמיה לפתור, אך לא מצאו פתרונן מסילות ללב פרעה. עד נזכר שר המשקים כי בבור הכלא ישנו נער עברי עבד לשר הטבחים שפתרון חלומותיו נמצא תואם למציאות, ובוודאי יצליח להתמודד עם חלומות פרעה</div>]]></description><pubDate>Wed, 16 Dec 2009 13:12:16 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=671</guid></item><item><title>פרשת מקץ מאמר ג</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=144</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כאשר אנו מתבוננים בפסוקים בפרשה לאחר שיוסף הצדיק הזכיר לפרעה גם את החלום וגם אמר את הפיתרון, רואים שפרעה נתן כבוד גדול ליוסף, עולה התמיהה לכאורה מה ראה פרעה מלך מצרים לתת כבוד כל כך גדול ליוסף הצדיק? פרעה חלם חלום, שכח את החלום ובוודאי שגם פיתרון אין לו, כיצד יעלה על הדעת שבשביל פיתרון החלום, פרעה  מסר את כל ארץ מצרים בידי יוסף? </div>]]></description><pubDate>Thu, 17 Dec 2009 14:06:23 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=144</guid></item><item><title>פרשת משפטים מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=152</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אחד הנושאים המרכזיים בפרשת משפטים עוסק בסוגיית העבדות, סוגיה זו נראית כאינה רלוונטית לעידן המודרני שבעטיו השליך העולם הנאור את תרבות הסחר בעבדים שהייתה נפוצה בימים עברו. אך האמת, שתורתנו הקדושה שניתנה לפני אלפי שנים, אינה תורה לשעתה, אלא כל דבריה הוראה ודרך חיים לכל ימות עולם</div>]]></description><pubDate>Sat, 14 Feb 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=152</guid></item><item><title>פרשת משפטים מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=534</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אחת הבעיות הגדולות הניצבות כיום בפני יהודי שומר תורה ומצוות בארץ ישראל, היא הפסיקה המשפטית המתנהלת על פי חוקי האומות שמאומצים על ידי שופטים יהודים מכוח המדינה החילונית שקמה במדינת ישראל</div>]]></description><pubDate>Fri, 20 Feb 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=534</guid></item><item><title>פרשת נח מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=364</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">צדיק מיוחד מצינו בפרשתנו, צדיק אשר נאמרו בו דרשות רבות ואף התורה מוציאה את פסוקו בצורה מיוחדת באמרה :אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו וכו'. – הדגשת המילה "בדורותיו" לחלק מרבותינו היא משום שבחו של נוח, לאמר, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, שביחס לדורו היה צדיק, אבל אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום</div>]]></description><pubDate>Thu, 30 Oct 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=364</guid></item><item><title>פרשת נח מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=658</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">תורה, עבודה וגמילות חסדים, הם אבן היסוד של העולם כולו, ושלושתם מהווים כמקשה אחת את האיחוד בין האדם, אלוקיו והבריות, וכשנרצה לבחון את צדקותו של נח לאחר המבול, נצטרך להעמידו כנגד אותם שלושת דברים, שיורו כי אכן נח שלאחר המבול שונה היה, וצדקותו הייתה לא רק כלפי הקב"ה כי גם ביחס לבריות</div>]]></description><pubDate>Thu, 22 Oct 2009 20:32:08 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=658</guid></item><item><title>פרשת נצבים </title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=340</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה יש לדעת, כי כאשר הייתה תורה רק בעליונים, נטולה הייתה מכל מושג של רוחניות או גשמיות, גובהה היה בלתי נתפס ובלתי ניתן להשגה כלל וכלל. ואחר שגמר בדעתו לברוא את האדם ולתת לו את התורה, היה צריך להכין ירידתה מהלבושים שרק הקב"ה יכל להשתמש בה, ועכשיו היתה צריכה להתלבש בלבושים גשמיים עד שצריכה להיכתב על עורות שזה גשמיות גדולה ביותר</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Sep 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=340</guid></item><item><title>פרשת נצבים</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=137</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">בפרשת השבוע, פרשת "ניצבים" נאמר, "אתם ניצבים היום כולכם, לפני ה' אלוקיכם. ראשיכם, שבטיכם, זקנכם, ושוטרכם, כל איש ישראל". משה רבנו עומד לפני בני ישראל ערב מותו ומוסיף ואומר, מדוע עם ישראל כולו עומד ברגעים אלו? מהי המטרה והמשימה הנעלה? המשימה אחת היא! "לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו, אשר ה' אלוקיך כרת עמך היום לו לעם, והוא יהיה לך לאלוקים וגו'". </div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:49:46 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=137</guid></item><item><title>פרשת נשא</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=238</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כאשר רואים בפרשתנו את הפסוקים העוסקים בנזיר, מיד מביטים על קדושת הכהן הגדול ודיני טהרתו המתוארים בספר ויקרא כנאמר: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם, ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא", וכשמתבוננים בדמיון קדושת הנזיר לקדושת הכהן הגדול, עולה וצפה לה הפליאה על טיבו של דמיון זה</div>]]></description><pubDate>Fri, 21 May 2010 13:28:13 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=238</guid></item><item><title>פרשת נשא</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=131</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">בוא וראה, מלך בשר ודם אין בכבודו לספר סתם סיפורי שרק, כל שכן שלא לכותבם, ולא לפרסמם. האם אפשר לדמיין ולצייר הוא לעלות עלה דעת שהקב"ה קיבץ סיפורים בעלמא ועושה מהם תורה. האם לא היו לקודשא בריך דברים יותר קדושים וחשובים מסיפורו של עשו, סיפורה של הגר, סיפור לבן הרשע ויעקב, האתון של בלעם, דברי בלעם, סיפורו של בלק, דברי זימרי בן סלוא</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:50:32 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=131</guid></item><item><title>פרשת עקב מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=315</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה בנוהג שבעולם, כאשר עושה אדם מעשה למען רעהו או אפילו בעבור עצמו, מצפה הוא לתגמול מיידי או לכל הפחות לתגמול באופק הנראה לעין. זוהי הסיבה שאנשים יוצאים בבוקרו של יום לעבודתם, עומדים בלחצי הזמן והמקצוע, ואינם מרפים מהשתדלותם למען הגדלת שכרם שאותו יראו בסופו של חודש עבודה נמרץ ומאומץ. האם גם בעשייתנו מצוות אמורים אנו לצפות לתגמול מיידי בעד טרחתנו?</div>]]></description><pubDate>Fri, 12 Sep 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=315</guid></item><item><title>פרשת עקב מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=318</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת והיה עקב תשמעון עוסקת בקיום תורה ומצוות, חשיבותה לאין ערוך היא, ובייחוד מושם דגש על אותם מצוות הנרמזות בלשון "עקב", הוי אומר, מצוות שאדם דש בעקביו, אותם מצוות הקשורות למהלך היומיומי של האדם, מהלך שבתוכו שזורות מצוות רבות עד שלעתים אינו חש שמקיים מצווה או לחילופין שעובר עליה מבלי לקיימה</div>]]></description><pubDate>Thu, 11 Sep 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=318</guid></item><item><title>פרשת פינחס מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=269</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אחת הפרשיות המרתקות ביותר היא פרשת פנחס, על פניו אנו רואים סיפור מעניין של קנאת ה' על ידי איש אחד צדיק וקנאי המציל את ישראל מכיליון על ידי מעשה אמיץ וביעור תועבה גדולה מעם ה', אך לפני שנרד לפרטי המעשה, נעמיק סוד אל חקר אישיותו של זמרי בן סלוא כפי המתגלה מספרי קדמוננו קדושי עליון ונווכח לראות את מהלך הבריאה המופלא כפי שמנהיגו בורא עולם</div>]]></description><pubDate>Thu, 14 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=269</guid></item><item><title>פרשת פינחס מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=270</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה אנו רואים בפרשתנו כי פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן הציל את עם ישראל מכליה. דומה כי לעתים חל שיבוש בלקח האמור להילמד ממעשה זה של פינחס, ובעקבות שיבוש זה ישנם אנשים אשר מחמת הרגשת קירבה לדת ולבורא עולם, מחילים על עצמם את מידת הקנאות כביכול, ומידה נרכשת זו מניעתם לעשות מעשה קנאות שעולה להם פעמים גם בחיי העולם הזה וגם בחיי העולם הבא</div>]]></description><pubDate>Thu, 14 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=270</guid></item><item><title>פרשת פנחס</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=134</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פנחס אשר השיב את החמה מה' יתברך ולא כילה את בני ישראל, הקב"ה שילם שכר גדול והיא ברית שלום. חז"ל במסכת (סנהדרין דף פ"ב עמוד א') אמרו: מה ראה פינחס שהרג את זימרי בן סלוא ואת כוזבי בת צור? "ראה מעשה ונזכר בהלכה הבועל את הנוכרית קנאים פוגעין בו", יוצא לנו שפינחס קידש שם שמים. בעבור קידוש ה' שעשה קיבל שכרו בעולם הזה כמו שנאמר בפסוק "והיתה לו ולזרעו כהונת עד עולם" וחיי חיי נצח. </div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:50:10 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=134</guid></item><item><title>פרשת פקודי</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=157</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כשרואים את דברי המדרש על פסוק זה תמהים לנוכח המסופר כי כאשר סיים משה רבנו את הקמת המשכן, ערך חשבון של כל הממון שקיבל מהמתנדבים ואמר להם בואו ואני עושה חשבון זה לפניכם, וכשחישב לפניהם כיצד חילק כל כסף שקיבל – שכח אלף ושבע מאות שבעים וחמש שקל שעימם עשה ווים לעמודים, התחיל משה להרהר ולחשוש, אמר: עכשיו ישראל יאמרו 'משה נטלן'</div>]]></description><pubDate>Fri, 12 Mar 2010 12:52:40 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=157</guid></item><item><title>פרשת צו</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=161</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת צו היא פרשת זירוז, זירוז אלוקי לפי הכרתו את נפש האדם, וזאת ההוראה כבר בתחילתה של הפרשה, באמרו "צו את אהרון ואת בניו" וכפירוש רש"י שאין צו אלא לשון זירוז, וזאת משום שמטבעו של אדם שצריך הוא זירוז מיוחד במקום שיש חסרון כיס, כלומר, לעולם כאשר תעלה מחשבת הצדקה בליבו של אדם, חייב להלבישה מיד במעשה, שאם לא כן רבים הסיכויים כי מחשבתו לא תצא בסופו של דבר לפועל</div>]]></description><pubDate>Tue, 23 Mar 2010 12:24:17 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=161</guid></item><item><title>פרשת קדושים</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=171</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">לעתים חושב האדם כי תורת ישראל הינה הוראת שחור ולבן, כלומר, אומרת היא לבני האדם את אשר יעשון ואת אשר לא יעשון, ואינה משאירה ביד האדם כל שיקול דעת ואפשרויות תמרון בחיי מעשיו, כי הכל יעשה או בהיתר או באיסור. וכשחושב כן היהודי מבין הוא כי מעשיו מתחלקים לשני חלקים, החלק האחד הוא המותר בתכלית, והחלק האחר הוא האסור בתכלית. פרשת השבוע שנקרא בשבת זו שוברת קו מחשבה זו</div>]]></description><pubDate>Fri, 23 Apr 2010 12:32:52 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=171</guid></item><item><title>פרשת קורח</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=132</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה יש לדעת, כי קרח לא אדם פשוט היה כלל ועיקר. מלבד פיקחותו העצומה אשר נודעה ברבים, ועשירותו לאין שיעור עד כדי כך שהיום, כאשר רואים אדם שהוא עשיר במדרגה גבוהה, הרי מיד מכנים אותו "עשיר כקורח". נוסף לכך, אף היה בעל דרגת נבואה כמו שכבר ביארו רבותינו. שיחה זו תבאר את מהותו של קורח ואת חשבונותיו אשר חישב ושבעבורם חטא עד שנבלע באדמה

</div>]]></description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 12:50:25 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=132</guid></item><item><title>פרשת קורח מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=252</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אחת הפרשיות הכואבות ביותר בסדרי פרשיות השבוע, היא פרשת קורח המגוללת את סיפור המחלוקת הגדולה שהפכה לסמל ודגם למחלוקת הבאה ממניעים שליליים, והמנותקת מהאמת, אף שכלפי חוץ נראית כביכול כמחלוקת למען צדק ותיקון העולם. המפליא במחלוקת זו, שהאנשים המעורבים בה אינם מפשוטי העם שאינם מבחינים בין הנכון והלא נכון לעשות, אלו היו אנשים בעלי עמדה רמה בתוך כלל ישראל
</div>]]></description><pubDate>Fri, 11 Jun 2010 13:30:03 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=252</guid></item><item><title>פרשת קורח מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=253</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כאשר מתבוננים במהלך מאורעות הפרשה, קשה הדבר לעיכול, כיצד קורח שהיה איש משכמו במעלה בחכמה ובחשיבות, אדם שלא חסר לו אמצעים והשפעה, ובכל אופן הלך בראש מורם נגד עבדו הנאמן של הקדוש ברוך הוא, עד שהיה מוכן להסתכן באתגר שהציב לו משה בהקרבת מנחות לפני ה', ולעיני כל ישראל יוודע דבר קלונו? </div>]]></description><pubDate>Fri, 11 Jun 2010 13:30:18 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=253</guid></item><item><title>פרשת ראה מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=319</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע, ואומר אשרי האיש וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים </div>]]></description><pubDate>Fri, 05 Sep 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=319</guid></item><item><title>פרשת ראה מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=320</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">ארץ ישראל פלטרין של מלך, האם כך חשים בני המלך? מסתבר שלמרות כמיהתם של כל יהודי בני הדורות לחוש את עפר ארץ הקודש ולנשק אדמתה, עדיין יש מקום לעורר ולהתעורר בדבר חשיבותה של הארץ המיוחדת מכל הארצות בקדושתה ובמעלותיה, והרי כך אומר ההיגיון, שהגם שאין לך אדם שאינו מעוניין לבקר בהיכלו של מלך ולחזות בפאר הארמון ותפארתו אך האם כך חש בן המלך הנולד אל תוך תפנוקי ומראות ארמון </div>]]></description><pubDate>Thu, 04 Sep 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=320</guid></item><item><title>פרשת שופטים מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=322</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">אמרו חז"ל שכל מצוותיו ותורותיו של אדם אינו מספיק למה שמוציא מפיו. וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים בטלים, ועל כל דיבור הבל צריך להתקלע מסוף העולם ועד סופו, וכל זה בדברים יתרים. אבל בדברים אסורים כגון לשון הרע וליצנות ושבועות ונדרים ומחלוקת וקללות, ובפרט בבית הכנסת בשבת וביום טוב, על כל אלה צריך לירד לשאול למטה הרבה מאוד, ואי אפשר לשער גודל הצרות והיסורין שסובל בשביל דיבור אחד</div>]]></description><pubDate>Fri, 29 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=322</guid></item><item><title>פרשת שופטים מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=325</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">כשעוסקים בפרשת שופטים ודורשים שצריך האדם לתת שערים לפיו לבל יחטא וכדרך שפירשנו במאמרנו הראשון בפרשה, ראוי להתבונן במאמר רבי עקיבא האומר "סייג לחכמה שתיקה". סייג זהו גדר. תקנות שעושים חכמים להעמיד המצוה בשלמות או תקנות שאדם עושה שלא להיכשל בעבירה. ובא רבי עקיבא ואומר במסכת אבות, מסורת סייג לתורה, כלומר, המסורת היא סייג למבקרי התורה שלא יפרצו בה פרצות</div>]]></description><pubDate>Thu, 28 Aug 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=325</guid></item><item><title>פרשת שלח מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=245</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">חומרת העוון של לשון הרע, היא סוד הטעם במה שאמרו חכמים כי חמור חטא המרגלים מחטא העגל, וזאת מאחר ולמרות חומרתו וקושי תוצאת העוון הגדול של חטא העגל, מכל מקום היה חטא זה כלפי הקדוש ברוך הוא, ונכנס הוא בקטגוריית החטאים של בן אדם למקום שיום הכיפורים מכפר כאשר האדם שב בתשובה שלמה, אך חטא המרגלים שפגמו בבין אדם לחברו אף יום הכיפורים אינו מכפר לולי מחילת האדם הניזוק</div>]]></description><pubDate>Fri, 04 Jun 2010 13:05:33 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=245</guid></item><item><title>פרשת שלח מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=246</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">השאלה אשר מרבים להתבונן בה, היא שאלת הטענה על אותם מרגלים שבסך הכול קיימו את שליחותם, ומסרו את התרשמותם מכל אשר חזו בעיניהם, עובדה היא, כי יחד עם ביטוי הפחד מיושבי הארץ, לא הסתירו כי הינה גם "זבת חלב ודבש", ומה חטא יש בכך שהוסיפו לומר את העובדות כפי שניבטו מן המציאות הקודרת שבני הארץ חוו באותם זמנים, בהם הרבו לקבור את מתיהם, ודבר זה נגלה לעיני המרגלים בכל מקום שהיו</div>]]></description><pubDate>Fri, 04 Jun 2010 13:05:47 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=246</guid></item><item><title>פרשת שמות</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=450</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">עלינו לזכור כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך, מצווה עלינו לאמץ את ימי הירידה להתבוננות על מנת שננצלם לעלייתנו הרוחנית וממילא תגבר ידינו על כל אויבנו ויכניעם ה' אלוקינו תחתינו בניסים ובנפלאות כאשר עשה לאבותינו הנגאלים משעבודם של שבעים הזאבים המאיימים תדיר להשמידנו, וברוח ה' נופלים בזה אחר זה ואנו עם ישראל פורח וקיים ומצפה לגואל צדק במהרה בימינו, אמן</div>]]></description><pubDate>Fri, 16 Jan 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=450</guid></item><item><title>פרשת שמות מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=681</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הנה כבר ידוע מה שאמרו על הפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" שמרמז כי בני ישראל ירדו למצריים כאשר היו דבקים בשכינה והולכים בדרך ה', וזוהי גימטריה של המילה "מצרימה" העולה למילת "שכינה". ואכן, ארץ מצרים, אותה ארץ גזירה טמאה ונתעבת היתה הארץ הממקדת בתוכה את שיאה של הטומאה ועבודת האלילים, ולארץ שממה זו – מבחינה רוחנית, ירדו בני ישראל</div>]]></description><pubDate>Mon, 04 Jan 2010 10:21:12 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=681</guid></item><item><title>פרשת שמות מאמר ג</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=682</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">לא בכדי זכירת פרשת השעבוד והיציאה מארץ מצריים הינה אחד מיסודות היהדות, כשמתבוננים בתקופה זו מגלים את כל אותם יסודות איתנים שעליהם מתבססת היהדות. יסודות שניטעו בארץ טמאה זו משל היו כהכנה להיסטוריית הדורות של העם היהודי שבין כך ובין כך שיא ירידתו הרוחנית בגלות לא תהיה מעבר למה שירד במצריים, ועל כן דרך ההתמודדות כבר נטוותה בעת גלותו הראשונה</div>]]></description><pubDate>Tue, 05 Jan 2010 10:37:03 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=682</guid></item><item><title>פרשת שמיני</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=162</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פתיחתה של פרשתנו מהווה אבן דרך לאדם בעבודת ה', ציון שבלעדיו יקשה על העובד המקריב את קרבנותיו בזמן המקדש או המשלם מס בשפתיו בעמדו בתפילה לפני בורא עולם על מנת להידבק בו. וזאת דווקא משום יראת האדם את אלוקיו עד שיראה זו עלולה באי שימת לב להביאו לכדי ייאוש וריפוי ידיו מהתקרבותו לבורא. זאת אנו למדים מדרכי עבודת אהרון הכהן בבית המקדש</div>]]></description><pubDate>Fri, 02 Apr 2010 13:16:24 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=162</guid></item><item><title>פרשת תולדות מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=384</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הוא אשר אמר דוד המלך ע"ה "כגמל עלי אמו" וכפירוש רש"י "נפשי בקרבי לנגדך כיונק שדי אמו". לאמר, כשאדם נכנע לפני הקדוש ברוך הוא כתינוק ממש אשר אין מחלק את בקשותיו לגורמים שונים, אלא כל כולו תלוי אך ורק באימו שאך עם עוזבתו מיד נופל לארץ, אזי מתייחס אליו הבורא ממש כאם לתינוקה היונק ועוזרו בדבר קטן כבגדול</div>]]></description><pubDate>Mon, 24 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=384</guid></item><item><title>פרשת תולדות מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=385</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם - ימחו על קדושת שמך. ולאחר ששואל אותה שאלה את יצחק אומר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד מרחיב יצחק את תשובתו ובסופו של דבר אומר לפניו: אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו – חצי יהא עלי חצי יהא עליך</div>]]></description><pubDate>Wed, 26 Nov 2008 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=385</guid></item><item><title>פרשת תזריע</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=163</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשה זו בתחילתה מעמיקה את הקשר האמיץ שבין הליכות האדם והשפעתם על נפשו, וזאת אנו מגלים דווקא מסמיכות פרשת תזריע לפרשה הקודמת – פרשת שמיני. כי לדעת הרואה בשטחיות את פסוקי התורה המסיימים את פרשת שמיני ואת אלו הפותחים את פרשת תזריע – לא ימצא כל קשר ביניהם, שהרי פרשת שמיני עוסקת ברובה בהלכות מאכלות אסורות ואף מסיימת בהם </div>]]></description><pubDate>Fri, 16 Apr 2010 00:03:44 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=163</guid></item><item><title>פרשת תצוה מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=154</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">תכלית הלימוד היא לשמור ולעשות את כל מצות ה', אך מטרה זו יכולה להגיע אך ורק על ידי הלימוד והעיון בחוקי התורה, אמנם, בשעת לימודו של האדם יכול הוא להיסחף אחר מחשבות זרות שעולות לו כתוצאה מכך שעוסק בדברי חכמה ומפתח את ראשו לחשוב שבזה יכול הוא להשיג ממון או כבוד יותר גדול</div>]]></description><pubDate>Sat, 28 Feb 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=154</guid></item><item><title>פרשת תצוה מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=551</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">פרשת תצוה נקראת בדיוק באלו הימים בהם מציינים אנו את פטירתו של משה רבינו ע"ה, ואף כי לדמותו של המנהיג הגדול נייחד שיחה בפני עצמה, אך מן הראוי כי נגע בקצה גדולתו כפי שמסתמן מזאת הפרשה הפותחת בהדגשת המילים "ואתה תצוה" – אתה ולא אחר, אתה ואפילו לא אהרון אחיך למרות מעלתו הרמה</div>]]></description><pubDate>Fri, 06 Mar 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=551</guid></item><item><title>פרשת תרומה  מאמר א</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=153</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">"ושכנתי בתוכם" ולא אמר "ושכנתי בתוכו" אף שמדבר הוא על המשכן, לאמר, היות המשכן מציאות המגשרת, הוא בשביל התכלית שיהיה דגם זה של משכן בתוך כל אחד ואחד מישראל. שאחר שיש מציאות של חיבור בין הגשמי לרוחני ונכרת מציאות זו במשכן הגשמי, צריך האדם לנצל מציאות זו ולעשות את עצמו כמשכן </div>]]></description><pubDate>Sat, 21 Feb 2009 00:00:00 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=153</guid></item><item><title>פרשת תרומה מאמר ב</title><link>http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=692</link><description><![CDATA[<div dir="rtl">הציווי לעשות מצווה לשם שמים הוא ציווי שקשור לכל מצווה ומצווה בתורה הקדושה, ובעצם שלמותה של המצווה נעשית כתוצאה מעשייתה לשם שמים. וככל שאדם יעשה מצווה לשם שמים במידה רבה יותר כך מצוותו תהיה מעולה ושלימה יותר</div>]]></description><pubDate>Fri, 19 Feb 2010 13:15:17 -0200</pubDate><guid isPermaLink="true">http://www.pinto.org.il/?CategoryID=157&amp;amp;ArticleID=692</guid></item>
</channel>
</rss>
